גְּבָרִים רַבִּים עוֹבְרִים לִי מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת אַף לֹא אֶחָד מַטְרִיד לִי אֶת הָרֹאשׁ, בְּנִימוּס אֲנִי נִגֶּשֶׁת, בְּנִימוּס אֲנִי נִגֶּשֶׁת הָרְחוֹב עוֹרֵךְ מִקְלַחַת בְּמַּלְקוֹשׁ. גַּם בַּיּוֹרֶה נִזְכֶּרֶת נִפְלָא מִמֶּנִּי לְהַרְטִיב אַנְפִּילָאוֹת גַּם בַּיוֹרֶה נִגַּשְׁתִּי מְהַסֶּסֶת גַּם בַּיּוֹרֶה צִפִּיתִי לַבָּאוֹת. מִסְפַּר זְכָרִים מִתַּחַת לַגְּזוֹזְטְרָה. מַתְאִים לִי עִם הַקּוּקוּ ? עִם אוֹ בְּלִי הַחֲגוֹרָה ? וּפֶה אֶחָד בְּפֶה … המשך לקרוא כשפסקת לדרוש בשלומי / גליה אבן-חן